דברי הימים ב · פרק כ״ג
מהפכת יהוידע: שיקום הברית והמלוכה ביהודה
וַיּוֹצִאוּ אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת־הַנֵּזֶר וְאֶת־הָעֵדוּת וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ יְהוֹיָדָע וּבָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ׃
פסוק יאהנסיך הקטן והשומרים האמיצים
הלילה, ילדי האהוב, נספר על נסיך קטן בשם יואש. יואש היה תינוק מתוק, אך בממלכה שלו שלטה מלכה שלא אהבה לעשות טוב. כדי לשמור עליו, דודתו החכמה החביאה אותו בתוך בית המקדש השקט והקדוש. במשך שש שנים ארוכות, יואש גדל שם בסתר, שיחק בין העמודים הגדולים ולמד להיות ילד טוב וישר. כשהגיע לגיל שבע, יהוידע הכהן הגדול החליט שהגיע הזמן לעזור ליואש לחזור הביתה. הוא אסף שומרים חזקים ואמיצים, נתן להם מגנים מוזהבים, והם הקיפו את יואש באהבה ובשמירה הדוקה. כשיואש יצא החוצה, הניחו על ראשו כתר קטן ויפה, וכל העם הריע בשמחה: 'יחי המלך!'. המלכה הרעה הבינה שהטוב ניצח, והיא הלכה לה ולא חזרה. הממלכה כולה התמלאה בשקט, בשלווה ובשירים נעימים, ויואש הקטן ידע שתמיד יש מי שמגן עליו ושומר עליו.
הפסוק הזה מראה לנו איך אחרי שנים של פחד וחושך, האמת יוצאת לאור והטוב מנצח בזכות אנשים שלא ויתרו.
הסיפור של יואש מדגיש את החשיבות של תחושת מוגנות וביטחון עבור ילדים. יואש שרד וצמח בזכות דמויות מבוגרות (דודתו ויהוידע הכהן) שהיוו עבורו עוגן בטוח ומגן בתקופה סוערת. כהורים, אנחנו יכולים לנצל את הסיפור כדי לשוחח עם הילד על האנשים בחייו ששומרים עליו ומגנים עליו (אבא, אמא, מורים, חברים טובים). זהו כלי נהדר לחיזוק תחושת הביטחון העצמי והאמון של הילד בסביבתו, במיוחד לפני השינה.
- מי הם האנשים שאתה מרגיש הכי בטוח ומוגן לידם, כמו שיואש הרגיש ליד יהוידע?
- אם היית צריך לבנות מחבוא סודי ונעים בחדר שלך, איך הוא היה נראה ומה היית שם בתוכו?
- איך לדעתך הרגיש יואש הקטן כשהוא ראה שכל כך הרבה אנשים באו לשמור עליו ולשמוח בשבילו?
הסוד הגדול של הנסיך הקטן
דמיין שאתה עומד בתוך חצר גדולה ושקטה, ולפתע נפתחת הדלת! במשך שש שנים ארוכות, נסיך קטן בשם יואש התחבא בתוך בית המקדש מפני המלכה הרעה עתליהו. אף אחד לא ידע שהוא שם, חוץ מיהוידע הכהן החכם והטוב. כעת, יואש כבר בן שבע, ויהוידע מחליט שהגיע הזמן לגלות את הסוד הגדול. הוא אוסף שומרים חזקים ונאמנים, מביא להם מגנים וחרבות, ומעמיד אותם סביב יואש הקטן כדי לשמור עליו. יהוידע מניח כתר זהב נוצץ על ראשו של יואש, וכל העם מתחיל לתופף, לחצצר ולשיר בשמחה עצומה: 'יחי המלך!'. המלכה הרעה שומעת את הרעש ומבינה שהיא הפסידה. השקט והשמחה חוזרים לממלכה, והילד הקטן הופך למלך אהוב. אבל מה יקרה עכשיו כשיואש צריך להתחיל למלוך באמת?
הכהן הטוב מוציא את הנסיך הקטן מהמחבוא הסודי, מניח לו כתר נוצץ על הראש, וכולם צועקים בשמחה: 'יחי המלך!'
המלך יואש היה רק בן שבע כשהוא קיבל את הכתר! זה בערך הגיל שלכם, ילדים בכיתה א' או ב'!
האם יואש הקטן יצליח להיות מלך חכם וטוב למרות שהוא עדיין ילד? בפרק הבא נגלה איך הוא מתחיל לשקם את הממלכה!
מבצע הכתרה: המהפכה השקטה של יהוידע
במשך שש שנים נשלטה ממלכת יהודה בידי עתליהו, מלכה אכזרית שתפסה את השלטון בכוח וניסתה לחסל את כל שושלת המלוכה. היא לא ידעה שהנסיך התינוק יואש הוחבא בחשאי בבית המקדש. כשיואש מגיע לגיל שבע, יהוידע הכהן הגדול מחליט לפעול. הוא מארגן ברית סודית עם מפקדי הצבא, הלויים וראשי המשפחות ביהודה. בתוכנית אבטחה קפדנית, יהוידע מחלק נשק עתיק מתקופת דוד המלך לשומרים ומקיף את המקדש. ברגע השיא, הם מוציאים את יואש, מכתירים אותו ומקבלים את פניו בתרועות חצוצרה ובשירה. עתליהו שומעת את הרעש, מגיעה למקדש ומבינה שהשלטון שלה הסתיים. היא מודחת ומסולקת, והעם חוגג את חזרת הצדק והסדר לממלכה.
ברגע אחד של אומץ, המנהיגים מוציאים את הנער שהתחבא שנים, מכתירים אותו ומראים לכולם שהצדק והאמת ניצחו את השקר.
כשאתם רואים עוול או חרם חברתי בכיתה, אל תנסו לפעול לבד באימפולסיביות. כמו יהוידע, דברו עם חברים נאמנים, תכננו יחד איך לעזור, וגייסו מבוגר אחראי שיכול לתת לכם גב.
זה ממש כמו לגלות שקבוצה של בריונים השתלטה על מועצת התלמידים בבית הספר באמצעות איומים, ואז קבוצה של תלמידים אמיצים מתארגנת בשקט, חושפת את האמת בפני המנהל והתלמידים, ומחזירה את הבחירות ההוגנות.
להפיל את המלכה: המהפכה הסודית בבית המקדש
ממלכת יהודה נמצאת תחת שלטון חנק של עתליהו, מלכה אכזרית שתפסה את הכיסא בכוח וניסתה לחסל את כל יורשי העצר החוקיים כדי לשלוט לבדה. אבל בתוך בית המקדש גדל סוד מדהים שיכול לשנות את פני ההיסטוריה כולה: יואש, הניצול היחיד משושלת המלוכה של בית דוד, שהוחבא שם כתינוק קטן על ידי דודתו האמיצה. כשיואש מגיע לגיל שבע, יהוידע הכהן הגדול מבין שאי אפשר לחכות יותר ושהגיע הזמן לפעול באומץ לב ובנחישות. הוא יוזם מהלך פוליטי וצבאי מורכב וחשאי במיוחד: הוא כורת ברית סודית עם מפקדי הצבא והלויים מכל ערי יהודה, ומבריח אותם בחשאי לירושלים. יהוידע מתכנן מערך אבטחה הדוק ומדויק סביב המקדש, מחמש את השומרים בנשק היסטורי של דוד המלך שהיה שמור במקדש, ומכתיר את יואש הצעיר לעיני העם המשולהב והנרגש. עתליהו המומה מההמולה הדרמטית, מנסה לצעוק 'קשר! בגידה!', אך נתפסת ומודחת מיד מהשלטון. המהפכה מסתיימת בטיהור הממלכה מעבודה זרה, ברית מחודשת עם אלוהים, ושקט מבורך ברחובות ירושלים.
הפסוק מתאר את רגע השיא של המהפכה השלטונית: הוצאתו של יואש הצעיר מן המסתור והמלכתו בפומבי. הנזר והעדות מסמלים את הכתר ואת ספר הברית או החוקים המנחים את המלך, המבטיחים כי שלטונו יישען על צדק וחוק אלוהי. קריאת העם 'יחי המלך' מסמנת את קצו של שלטון העריצות של עתליהו ואת תחילתו של תהליך שיקום רוחני ולאומי עמוק בממלכת יהודה.
להעמקה בסיפור⌄
הפרק הזה מציג לנו דרמה פוליטית ודתית מטורפת, שמזכירה סדרות מתח מודרניות. עתליהו שלטה ביד רמה, והיה נראה שאין סיכוי לשנות את המצב. אבל מתחת לרדאר, בתוך המקום הכי קדוש ושמור – בית המקדש – התפתח כוח נגדי. יהוידע הכהן הוא לא רק איש דת, הוא מתגלה כאן כאסטרטג גאון. הוא מבין שכדי להפיל שלטון עריץ לא מספיק לרצות בצדק, צריך תוכנית פעולה מדויקת ומתוחכמת. שימו לב לפרטים הקטנים בסיפור: יהוידע לא משתמש בנשק רגיל, הוא מחלק לשומרים את החניתות והמגנים של דוד המלך שהיו שמורים במקדש. זה מהלך סמלי חזק מאוד – הוא מחבר את המהפכה ישירות למורשת ההיסטורית של העם ולשושלת המקורית. בנוסף, הוא שומר בקפדנות על חוקי המקדש ולא מאפשר לאנשים לא מורשים להיכנס, כדי לא לחלל את המקום גם תוך כדי המהומה הדרמטית. כשהמלכה עתליהו שומעת את השירה והחצוצרות, היא רצה למקדש ורואה את הילד הקטן עומד ליד העמוד עם הכתר על הראש. הצעקה שלה, 'קשר קשר' (כלומר, בגידה!), מראה את האירוניה הגדולה: היא, שגנבה את השלטון ברצח, מאשימה עכשיו אחרים בבגידה. המהפכה הזו מצליחה לא רק בגלל הכוח הצבאי, אלא בגלל שהיא מביאה איתה בשורה של צדק ושיקום ערכי. מיד לאחר הדחתה, העם הורס את מקדש הבעל ומחדש את הברית לחיות חיים מוסריים וטובים יותר. זה שיעור מדהים על כך ששינוי אמיתי דורש גם אומץ לבצע אותו וגם חזון ערכי ליום שאחרי.
אם הייתם חיים באותה תקופה ומגלים את הסוד על הנסיך המוחבא, האם הייתם מסתכנים ומצטרפים ליהוידע, או מעדיפים לשמור על ראש נמוך כדי לא להסתבך עם המלכה המסוכנת?
מהפכת יהוידע: שיקום הברית והמלוכה ביהודה
פרק כג בספר דברי הימים ב מתאר את אחת ההפיכות השלטוניות הדרמטיות והמשמעותיות ביותר בתולדות ממלכת יהודה. לאחר שש שנות שלטון עריץ של המלכה עתליהו, שתפסה את כס המלוכה באכזריות וניסתה להשמיד את זרע המלוכה, מחליט יהוידע הכהן הגדול לפעול. הוא כורת ברית סודית עם שרי המאות, הלויים וראשי האבות מכל רחבי יהודה, ומכנס אותם לירושלים. יהוידע מציג בפניהם את יואש, בנו של המלך המנוח, שהוחבא בחשאי בבית המקדש מאז היותו תינוק. הוא מארגן תוכנית אבטחה קפדנית ומחלק לשומרים את כלי הנשק ההיסטוריים של דוד המלך השמורים במקדש. ברגע האמת, יואש מוצא אל העם, מוכתר בנזר ובעדות, ונמשח למלך לקול תרועות הקהל. עתליהו, השומעת את ההמולה, מגיעה למקדש ומגלה את המלך החדש עומד על עמודו. היא זועקת 'קשר קשר', אך מובלת אל מחוץ לתחומי המקדש ומוצאת להורג ליד שער הסוסים. בעקבות המהפך, כורת יהוידע ברית משולשת בין ה', המלך והעם, וההמון פונה להרוס את מקדש הבעל ולשקם את עבודת המקדש כסדרה.
הפסוק מתאר את רגע השיא של המהפכה השלטונית: הוצאתו של יואש הצעיר מן המסתור והמלכתו בפומבי. הנזר והעדות מסמלים את הכתר ואת ספר הברית או החוקים המנחים את המלך, המבטיחים כי שלטונו יישען על צדק וחוק אלוהי. קריאת העם 'יחי המלך' מסמנת את קצו של שלטון העריצות של עתליהו ואת תחילתו של תהליך שיקום רוחני ולאומי עמוק בממלכת יהודה.
הדרש — קריאה לעומק⌄
ניתוח ספרותי והיסטורי של פרק כג חושף מבנה מתוחכם של מהפכה תיאוקרטית מתוכננת להפליא, המשלבת בין אסטרטגיה צבאית קרה לבין שיקום דתי עמוק. הסיפור נפתח במילה 'התחזק' – ביטוי המצביע על המעבר של יהוידע הכהן מפאסיביות והמתנה לפעולה אקטיבית ונחושה. במשך שש שנים נשמרה הלגיטימיות של שושלת דוד בסתר, בתוך קודש הקודשים הפיזי והרעיוני. המקדש משמש כאן לא רק כמקלט פיזי ליואש הצעיר, אלא כמרחב הריבוני האלטרנטיבי לשלטונה הזר והאכזרי של עתליהו, המזוהה עם פולחן הבעל הצידוני. יהוידע מבין שהשעה כשרה לשינוי, והוא מתחיל לטוות רשת של קשרים ובבריתות חשאיות עם מפקדי הצבא והלויים מכל ערי יהודה. יהוידע פועל בשני מישורים מקבילים המזינים זה את זה: המישור הטקטי-מבצעי והמישור הדתי-סמלי. במישור הטקטי, הוא מגייס את שרי המאות והלויים, ומנצל את חילופי המשמרות של השבת במקדש כדי להכפיל את כוח האדם מבלי לעורר את חשדה של המלכה. חלוקת הכוחות לשלישים – בבית המלך, בשער היסוד ובחצרות בית ה' – מציגה תכנון צבאי מדויק המונע פרצות אבטחה ומבטיח שליטה מוחלטת בנקודות המפתח בירושלים. במישור הסמלי, יהוידע מחמש את הלוחמים בחניתות ובמגנים של דוד המלך שהיו שמורים במקדש. זהו אקט בעל משמעות פוליטית ופסיכולוגית עצומה: הנשק של מייסד השושלת משמש להגנת יורשו האחרון, ובכך מעניק לגיטימציה היסטורית ורוחנית ללוחמים ומחבר אותם למסורת המפוארת של בית דוד. רגע ההכתרה עצמו טעון בסמלים שלטונים מובהקים: 'הנזר' (הכתר) ו'העדות' (ספר הברית או חוקי המלכות). שילוב זה מדגיש כי המלוכה בישראל אינה אבסולוטית או עריצה, אלא כפופה לחוק האלוהי ולברית עם העם. תגובתה של עתליהו, הקורעת את בגדיה וזועקת 'קשר קשר', מהווה אירוניה דרמטית במיטבה. היא, שעלתה לשלטון באמצעות קשר דמים ורצח נכדיה, מציגה את עצמה כעת כקרבן של בגידה לא חוקית. החלטתו של יהוידע שלא להמיתה בתוך בית ה' שומרת על קדושת המקדש ומונעת את זיהומו בדם, דבר המעיד על כך שגם ברגעי מהפכה סוערים, הערכים והחוקים הדתיים נותרים עליונים. השלב האחרון של המהפכה הוא השיקום המוסרי והדתי של הממלכה כולה. הדחת עתליהו אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לחידוש הברית בין העם לאלוהיו. כריתת הברית המשולשת בין יהוידע, העם והמלך נועדה להגדיר מחדש את זהותם הלאומית כ'עם לה''. הריסת מקדש הבעל, שבירת המזבחות והריגת מתן כהן הבעל מסמלים את עקירת ההשפעה הזרה שחלחלה ליהודה ומאיימת על זהותה. החזרת משמרות הכהונה והלוויה 'ככתוב בתורת משה' ו'על ידי דוד' משלימה את מעגל התיקון, ומשיבה את הסדר הקוסמי, הדתי והחברתי על כנו. הסיפור מסתיים בנימה של הרמוניה ושלווה: 'וישמחו כל עם הארץ והעיר שקטה'. השקט העירוני והשמחה הציבורית הם העדות האולטימטיבית לכך שהסדר הנכון הושב על כנו, והצדק ההיסטורי ניצח.
- לגיטימציה וערכים קודמים לכוח גסבעולם העסקים או הניהול, מנהיג שמנסה לשלוט רק באמצעות כוח, פחד או מניפולציות (כמו עתליהו) יגלה בסופו של דבר שהארגון שלו קורס מבפנים. מנהיגות אמיתית נבנית על בסיס ערכים משותפים, מחויבות לחוקים ברורים ודאגה לטובת הכלל. כשאתם מובילים צוות, ודאו שהסמכות שלכם נשענת על אמון והסכמה רחבה, ולא על סנקציות.
- תכנון לוגיסטי מדויק מונע משבריםכאשר אתם ניגשים לביצוע פרויקט מורכב או שינוי משמעותי בחייכם (כמו מעבר קריירה או רפורמה בארגון), אל תסתמכו על המזל או על כוונות טובות בלבד. יהוידע ידע שכל פרט קטן באבטחה ובחלוקת המשמרות קריטי להצלחה. השקיעו את הזמן הדרוש במיפוי סיכונים, חלוקת תפקידים ברורה והכנת תוכניות מגירה לתרחישים שונים.
- טיהור העבר הוא תנאי לבניית העתידכדי להתחיל פרק חדש ובריא במערכת יחסים, בקהילה או בחיים האישיים, לעיתים יש צורך בעקירה מוחלטת של דפוסים הרסניים מהעבר. הריסת בית הבעל בפרק מסמלת את ההבנה שאי אפשר לבנות משהו קדוש וחדש מבלי לנקות את השאריות של מה שהרס אותנו. אל תפחדו לעשות 'ניקוי אורוות' מוסרי או רגשי כדי לאפשר לצמיחה חדשה להתרחש.
הפרק מעלה דילמה מוסרית קשה בנוגע לשימוש באלימות ובכוח צבאי לצורך השגת מטרות דתיות ומוסריות נעלות. מצד אחד, הדחתה של עתליהו והשמדת פולחן הבעל מוצגות כהכרח קיומי להצלת השושלת והברית עם אלוהים. מצד שני, המהפכה כרוכה בשפיכות דמים, הוצאה להורג ללא משפט של המלכה ושל כהן הבעל, ושימוש בכוח צבאי בתוך מרחב שאמור לייצג שלום וקדושה. האם המטרה של שיקום הצדק והאמונה מצדיקה שימוש באמצעים אלימים וכוחניים, או שמא עצם השימוש באמצעים אלו מכתים את הטוהר של השינוי המיוחל?
📖 קראו את הפרק המלא⌄
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִעִית הִתְחַזַּק יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת לַעֲזַרְיָהוּ בֶן־יְרֹחָם וּלְיִשְׁמָעֵאל בֶּן־יְהוֹחָנָן וְלַעֲזַרְיָהוּ בֶן־עוֹבֵד וְאֶת־מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן־עֲדָיָהוּ וְאֶת־אֱלִישָׁפָט בֶּן־זִכְרִי עִמּוֹ בַבְּרִית׃
וַיָּסֹבּוּ בִּיהוּדָה וַיִּקְבְּצוּ אֶת־הַלְוִיִּם מִכָּל־עָרֵי יְהוּדָה וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל־יְרוּשָׁלִָם׃
וַיִּכְרֹת כָּל־הַקָּהָל בְּרִית בְּבֵית הָאֱלֹהִים עִם־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנֵּה בֶן־הַמֶּלֶךְ יִמְלֹךְ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עַל־בְּנֵי דָוִיד׃
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְשֹׁעֲרֵי הַסִּפִּים׃
וְהַשְּׁלִשִׁית בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר הַיְסוֹד וְכָל־הָעָם בְּחַצְרוֹת בֵּית יְהוָה׃
וְאַל־יָבוֹא בֵית־יְהוָה כִּי אִם־הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים לַלְוִיִּם הֵמָּה יָבֹאוּ כִּי־קֹדֶשׁ הֵמָּה וְכָל־הָעָם יִשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת יְהוָה׃
וְהִקִּיפוּ הַלְוִיִּם אֶת־הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל־הַבַּיִת יוּמָת וִהְיוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ בְּבֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ׃
וַיַּעֲשׂוּ הַלְוִיִּם וְכָל־יְהוּדָה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת־אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יוֹצְאֵי הַשַּׁבָּת כִּי לֹא פָטַר יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת־הַמַּחְלְקוֹת׃
וַיִּתֵּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת אֶת־הַחֲנִיתִים וְאֶת־הַמָּגִנּוֹת וְאֶת־הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִיד אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים׃
וַיַּעֲמֵד אֶת־כָּל־הָעָם וְאִישׁ שִׁלְחוֹ בְיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד־כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל־הַמֶּלֶךְ סָבִיב׃
וַיּוֹצִיאוּ אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת־הַנֵּזֶר וְאֶת־הָעֵדוּת וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ יְהוֹיָדָע וּבָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ׃
וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָהוּ אֶת־קוֹל הָעָם הָרָצִים וְהַמְהַלְלִים אֶת־הַמֶּלֶךְ וַתָּבוֹא אֶל־הָעָם בֵּית יְהוָה׃
וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל־עַמּוּדוֹ בַּמָּבוֹא וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת עַל־הַמֶּלֶךְ וְכָל־עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתוֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַמְשׁוֹרֲרִים בִּכְלֵי הַשִּׁיר וּמוֹדִיעִים לְהַלֵּל וַתִּקְרַע עֲתַלְיָהוּ אֶת־בְּגָדֶיהָ וַתֹּאמֶר קֶשֶׁר קָשֶׁר׃
וַיּוֹצֵא יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת פְּקוּדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוֹצִיאוּהָ אֶל־מִבֵּית הַשְּׂדֵרוֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ יוּמַת בֶּחָרֶב כִּי אָמַר הַכֹּהֵן לֹא תְמִיתוּהָ בֵּית יְהוָה׃
וַיָּשִׂימוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא אֶל־מְבוֹא שַׁעַר־הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְמִיתוּהָ שָׁם׃
וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵין כָּל־הָעָם וּבֵין הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה׃
וַיָּבֹאוּ כָל־הָעָם בֵּית־הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת־צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת׃
וַיָּשֶׂם יְהוֹיָדָע פְּקֻדֹּת בֵּית יְהוָה בְּיַד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֲשֶׁר חָלַק דָּוִיד עַל־בֵּית יְהוָה לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת יְהוָה כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁיר עַל יְדֵי דָוִיד׃
וַיַּעֲמֵד הַשּׁוֹעֲרִים עַל־שַׁעֲרֵי בֵּית יְהוָה וְלֹא־יָבֹא טָמֵא לְכָל־דָּבָר׃
וַיִּקַּח אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת־הָאַדִּירִים וְאֶת־הַמּוֹשְׁלִים בָּעָם וְאֵת כָּל־עַם הָאָרֶץ וַיּוֹרֶד אֶת־הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהוָה וַיָּבֹאוּ בְּתוֹךְ־שַׁעַר הָעֶלְיוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמַּמְלָכָה׃
וַיִּשְׂמְחוּ כָל־עַם־הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת־עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בֶחָרֶב׃