איוב · פרק י״א

הלילה, ילדים חמודים, נספר על איוב העצוב שישב עם חבריו וחיפש נחמה. חבר שלישי, ששמו צופר, החליט לדבר איתו. צופר רצה להזכיר לאיוב כמה העולם שלנו גדול, מופלא ומלא בסודות שרק אלוהים מבין. הוא אמר לו: 'איוב, תראה כמה השמיים גבוהים והים רחב! אי אפשר למדוד את החכמה של אלוהים בסרגל'. צופר עודד את איוב לפתוח את הלב, לגרש כל מחשבה עצובה או כועסת, ולהאמין שהאור עוד יחזור. הוא הבטיח לו שאם יעשה זאת, הוא ירגיש חזק ובטוח, ויוכל לישון בלילה בשקט ובשלווה, כמו תינוק שמור ומחובק. צופר רצה שאיוב ידע שתמיד יש תקווה, ושהבוקר החדש תמיד מביא איתו אור גדול.

דמיין שאתה מביט למעלה, אל השמיים הכחולים והעצומים, ומנסה לספור את כל הכוכבים. קשה, נכון? בסיפור שלנו, איוב העצוב יושב עם חבריו אחרי שאיבד את כל רכושו ומשפחתו. עכשיו מגיע תורו של חבר שלישי, צופר שמו, לדבר. צופר לא מנסה רק לחבק, הוא רוצה ללמד שיעור חשוב. הוא אומר לאיוב: 'איוב, אלוהים כל כך גדול וחכם, חכמתו גבוהה מהשמיים ועמוקה מהאדמה! איך אתה יכול להתווכח איתו?'. צופר מציע לאיוב להפסיק להצטדק, לנקות את הלב מכל כעס או מעשה לא טוב, ולהתפלל. הוא מבטיח לו שאם יעשה זאת, החושך שלו יהפוך לאור בהיר כמו צהרי היום, והוא יוכל לישון בלי פחד. אבל האם איוב יסכים להקשיב לחבר שמאשים אותו? בפרק הבא נשמע מה איוב עונה לו!

בספר איוב, הגיבור איוב מתמודד עם אסונות נוראיים שפקדו אותו ללא סיבה נראית לעין. אחרי ששני חברים כבר ניסו להסביר לו למה הוא סובל, מגיע תורו של החבר השלישי, צופר הנעמתי. צופר לא מעדן את מילותיו. הוא תוקף את איוב על כך שהוא מדבר יותר מדי ומציג את עצמו כצדיק מושלם. צופר טוען שחכמת אלוהים היא אינסופית ובלתי ניתנת להבנה אנושית, ואפילו רומז שאיוב סובל פחות ממה שמגיע לו על חטאיו הנסתרים! הוא קורא לאיוב לעשות בדק בית, להרחיק את הרשע מביתו, ומבטיח לו שאם יעשה זאת - חייו ישתקמו והוא יחזור לחיות בביטחון ובשלווה. צופר מציג גישה קשוחה של שחור ולבן, שבה סבל הוא תמיד תוצאה של חטא.

ספר איוב עוסק באדם צדיק שאיבד את כל עולמו - ילדיו, רכושו ובריאותו - ומחפש תשובות מהאל. בפרק יא, צופר הנעמתי, החבר השלישי, פותח את פיו בנאום חריף וחסר פשרות. צופר מתעצבן מההגנה העצמית של איוב וקורא לו 'איש שפתיים' שמדבר בלי סוף. הוא טוען שאיוב מנסה להציג את עצמו כנקי מחטא, בעוד שהאמת היא שאיש אינו נקי, וחכמת האל רחבה ועמוקה מכדי שאיוב בכלל יבין את חשבונותיה. צופר משוכנע שסבלו של איוב הוא עונש מוצדק, ואף טוען שאלוהים מוותר לו על חלק מחטאיו. הוא מסיים בהבטחה: אם איוב יכין את ליבו, יתפלל ויסלק את העוולה מחייו, הוא יזכה שוב ליציבות, ביטחון ואור יום בהיר, בעוד שהרשעים שיסרבו להודות באשמתם יאבדו כל תקווה.

פרק יא מביא את נאומו הראשון של צופר הנעמתי, השלישי ברעי איוב המגיבים לסבלו. איוב, שאיבד את כל משפחתו, רכושו ובריאותו, מחה בפרקים הקודמים על חוסר הצדק שבסבלו וטען לחפותו המלאה. צופר אינו מסוגל לשאת את ההצטדקות הזו ופותח במתקפה ישירה ונוקבת. הוא מאשים את איוב בפטפטנות וביהירות, וטוען כי יומרתו של איוב להציג עצמו כזך וטהור היא לעג כלפי שמיים. צופר מציג השקפה דתית קשיחה המבוססת על תורת הגמול: אלוהים הוא צדיק מוחלט, וסבל הוא תמיד עדות לחטא. הוא קורא לאיוב להכיר במגבלות השכל האנושי מול שגב החכמה האלוהית, לעשות תשובה כנה ולהרחיק את העוולה מאוהליו. צופר מבטיח לאיוב כי אם ינהג כך, יזכה לשיקום מוחלט, לביטחון ולשלווה, בעוד שהרשעים שיעמדו במרים יאבדו כל תקווה.